הפרשות לפנסיה
מאמרים | הפרשות לפנסיה
צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק
סנקציות, השלכות, אחריות נושאי משרה
להלן סקירה תמציתית של הנושא:
א. מבוא
1. ביום 27.9.2011 פורסם ברשומות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: "צו ההרחבה"), אשר הרחיב את תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף מיום 7.9.2010, על כל העובדים והמעבידים בישראל. הצו יחול על כל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב, אשר מועסק או שיועסק בכל מקום עבודה .
2. סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: "החוק"), קובע כי הוראות אישיות בהסכם קיבוצי הן חלק בלתי נפרד מחוזה העבודה של כל עובד ועובד. על פי סעיף 20 לחוק, הוראות אלה אינן ניתנות לויתור.
3. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי חובת העברת כספים לקרן פנסיה נמנית עם ההוראות האישיות בהסכם עבודה ולפיכך מהווה חלק מהסכם העבודה האישי של כל עובד ועובד.
4. מכאן עולה, כי מעבידים או עובדים עליהם חל צו ההרחבה מחויבים בהפרשות ללא יכולת להתנות על הוראות הצו או יכולת לוותר על הזכויות המוענקות מכוחו לעובדים. חובת העברת חלקו של העובד בהפרשות על פי הוראות הצו חלה על המעביד.
5. במצב שבו מעביד אינו עומד בחובתו להעביר תשלומים עבור העובד לקופת גמל, עומדת בפני העובד האפשרות לבחור בין שני נתיבי תביעה: האחד, תביעה לפי עילת אכיפה שבה הסעד המבוקש הוא חיוב המעביד לשלם לקופת הגמל את הסכומים שהוא חב לקופה; והשני, תביעה לפי עילת הפיצויים שבה הסעד המבוקש הוא תשלום פיצוי לעובד עצמו, בגין הנזק שנגרם לו בשל אי ביצוע תשלומי המעביד לקופת הגמל. הלכה פסוקה היא שיש להעדיף את עילת האכיפה על פני עילת הפיצויים. אולם, הפסיקה הכירה באפשרותו של העובד לתבוע פיצויים ממעבידו כשקבע כי עילת האכיפה מוצתה (ראו לעניין זה: ע"ב 6837/03 חיים גפן נ' בתי מלון מאוחדים בע"מ ואח', ניתן ביום 11/10/2007.
ב. מהן הסנקציות המוטלות על מעסיק/ חברה וכן על נושאי משרה אשר מפרים את הוראות צו ההרחבה?
א. סנקציה מנהלית – קנסות: בהתאם חוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה התשע"ב – 2012, שנכנס לתוקף ביום 19.6.12, משרד התמ"ת מוסמך להטיל על מעסיקים בגין הפרת צו ההרחבה קנס כספי בשיעור של 35,000 ₪ (70,000 ₪ אם זו הפרה חוזרת).
ב. פיצויים לעובד בגין אי ההפרשות והפסד הזיכוי ממס
- בע"ב 5525/05 דניאל מונטיא נ' איי.אס.אס משמורת בע"מ, ניתן ביום 29/10/2007, ע"י מותב בהרכב כב' השופטת ו' סאמט ונציג הציבור מר ריטוב, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק שאילו החברה הייתה מפרישה את הכספים לקרן, היה התובע מקבל זיכוי ממס בהתאם לסעיף 45א(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. לפיכך, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה.
ג. הלנת שכר
1. בהתאם לסעיף 19א(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, על המעסיק להעביר את מלוא הכספים הנלקחים משכר הברוטו של העובד, לידי הגופים השונים, להם יש לשלם עבור התנאים הסוציאליים של העובד. המעביד חייב להעביר את הכספים לא יאוחר מ – 21 יום מסוף חודש העבודה אשר ממשכורתו נלקחו הכספים.
2. סכום שהמעביד חייב לקופת גמל רואים אותו כשכר מולן. מכאן שאם המעסיק לא העביר את הכספים – זוהי הלנת שכר.
3. מן האמור לעיל עולה, כי עובד זכאי לפיצויי הלנה בגין הסכומים שלא הועברו על ידי החברה לקרן.
ד. ועדת פיקוח על צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק
4. ביום 21.12.2008 פורסמה הודעת משרד התמ"ת בדבר הקמת ועדת פיקוח, לצורך פיקוח על יישומן המלא של הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל מיום 1.1.2008 (להלן – צו ההרחבה).
5. לאור תלונות שהגיעו למשרד התמ"ת תלונות על אי ישומו של צו ההרחבה, החליט שר התמ"ת על מינוי הוועדה לפיקוח על נושא הפנסיה. בין חברי הוועדה יכהנו נציגי משרד התמ"ת ונציגי המעסיקים וההסתדרות.
6. תפקידה של ועדת הפיקוח יהיה לפקח על יישומן המלא של הוראות צו ההרחבה ולדאוג לכך שיבוצעו ההפרשות לפנסיה לכל עובד. הוועדה, תוודא את יישום צו ההרחבה והבקרה על ביצועו התקין ותבחן את אופן יישום ההסכם במשק ותפעל למימוש ההסכם כחוק.
7. פניות לוועדה תתאפשרנה על ידי יחידים וארגונים.
ה. הרמת מסך ההתאגדות מעל החברה והטלת אחריות אישית על בעלי המניות ונושאי המשרה
8. בע"ב 6837/03 חיים גפן נ' בתי מלון מאוחדים בע"מ ואח', ניתן ביום 11/10/2007, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק כי ראוי להרים את המסך מעל הנתבעת ולחייב את הנתבע בתשלום זכויותיו של העובד.
9. העילה הקלאסית להרמת מסך היא מבחן השימוש לרעה במסך ההתאגדות. בפסק הדין התובע ביקש להרים מסך באשכול של חברות. הרמת מסך באשכול של חברות אפשרית, בין היתר, במקרה שקיימים: חוסר תום לב מטעה מטעם המעסיק, ערבוב נכסים, לרבות שימוש בנכסים שלא לצרכי החברה או העברת נכסים כדי להתחמק מתשלום חובותיה, מעשים פליליים ומצג שווא לגבי זהותו של המעסיק.
10. הפסיקה הכירה באי העברת ניכויים שנוכו משכר העובדים לקופת גמל כעילה מספיקה להרמת מסך ההתאגדות.
11. בנוסף, בהתאם לחוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה התשע"ב – 2012, שנכנס לתוקף ביום 19.6.12, בנוסף למעסיקים, נושאי המשרה חשופים באופן אישי לסנקציות ולעיצומים כספיים, ולא יוכלו לקבל פיצוי/שיפוי בגינם מן החברה (משרד התמ"ת מכניס את נושא המשרה כנתבע בנוסף למעסיק).
12. להרחבה נוספת בנושא אנא ראו מאמר באתר משרדנו בעניין הרמת מסך והטלת אחריות אישית בדיני עבודה.
ו. תביעה ייצוגית - במקרה שהמעביד שאינו מפקיד הפרשות לקרן הפנסיה יש לעובד עילת תביעה נגד המעביד ואם מדובר במעביד המעסיק מספר רב של עובדים ניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד המעביד (ביה"ד אישר תביעה ייצוגית של שומרים בגין אי הפרשות לפנסיה).
ז. חיוב מעביד בתשלום פנסיית נכות ושאירים ליורשיו של עובד שנפטר
13. בתע"א 6309/08 עזבון המנוח שמואל בוטה ז"ל ואח' נ' עיריית רחובות ואח', ניתן ביום 28.7.2011, ע"י מותב בהרכב כב' סגן הנשיא שמואל טננבוים ונציגי הציבור גב' הורוביץ ומר כהן-פריווה, נפסק כדלקמן.
14. לאור אי ביצוע ההפרשות לקרן הפנסיה במועד ונוכח העובדה שלא ניתן לקבל את זכויות הפנסיה מהקרן באמצעות תשלום דמי גמולים מאוחר לקרן, ועל פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות בע"מ, מיום 19.1.2003), חבה העירייה בתשלום מהוון של פנסיית הנכות ופנסיית השאירים באופן ישיר ליורשים של העובד שנפטר.
15. בנוסף, בתע"א 2390/09 רחל משראקי נ' עמגל יצור כימיקלים (1989) בע"מ ואח' (ניתן ביום 7.8.2011, בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, ע"י מותב בהרכב כב' השופט י' כהן ונציגי הציבור מר זיכרמן ומר אבדור), נדונה תביעתה של אלמנת עובד אשר הועסק בחברה הנתבעת, לתשלום פיצוי בגין נזקיה, מאחר והנתבעת לא ביטחה את המנוח מיום תחילת עבודתו אצלה.
16. בית הדין קבע כי החובה לשלם לקרן הפנסיה, כעולה מצו הרחבה, הינה חובה המקימה זכות תביעה בגין אי ביצוע התשלומים לקרן הפנסיה. בהתאם להוראות צו ההרחבה היה על הנתבעת לבטח את המנוח בביטוח פנסיוני מקיף מתחילת עבודתו בשירותה ולהפריש עבורו כספים עבור רכיבים פנסיוניים. נקבע כי אין ספק כי אי תשלום דמי הגמולים כמתחייב על פי צו ההרחבה מהווה הפרת חוזה העבודה בין הצדדים, המקימה לתובעת זכות לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב אי ביטוחו של בעלה המנוח החל מתחילת עבודתו. ח.
ג. סוף דבר
17. מן האמור לעיל עולה כי מעבידים שיפעלו בניגוד להוראות הקבועות בצו ההרחבה, יהיו חשופים לכל האמור לעיל, לרבות לקנסות הגבוהים שנקבעו בחוק החדש להגברת האכיפה בדיני עבודה, תביעות מטעם העובד ו/או שאריו ו/או יורשיו באשר לכספים שלא הופקדו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, אובדן רווחים בקופת הגמל כתוצאה מאי ההפרשה במועד, זכויות הפנסיה (שלא התגבשו כתוצאה מאי ההפרשה), פנסיית נכות/שאירים במקרה של אירוע מזכה ועוד.
18. בהקשר זה יצוין, כי גם מעביד שיבטח רק חלק מהשכר שיש לבטחו על פי הוראות הצו, יהיה חשוף לתביעות כאמור לעיל, בגין החלק היחסי של השכר שלא בוטח.